פסק-דין בתיק ע"פ 823/05

מנחם נאמן , שופט [אב"ד]:

1.         נשוא שני הערעורים הוא הכרעת דין וגזר דין שניתנו בבית משפט השלום בקריות

(כב' השופטת א. קנטור) (להלן:"בימ"ש קמא"). 

            כתב האישום שהוגש ע"י המערערת נגד המשיב כלל 4 אישומים ובכל אחד מהם יוחסו למשיב מספר עבירות.

            קמא זיכה את המשיב מהמיוחס לו בשני האישומים הראשונים ולגבי שני האישומים האחרונים, זיכה אותו מחלק מהעבירות שיוחסו לו והרשיע אותו בחלק האחר.

            בגזר הדין הוטלו  על המשיב שישה חודשי מאסר על תנאי (לשלוש שנים) ועבודות של"צ בהיקף 180 שעות.

            המערערת מערערת על הזיכויים שזוכה המשיב מהעבירות שיוחסו לו באישום הראשון,  השלישי והרביעי. היא מבקשת כי נרשיע את המשיב  בכל אשר זוכה ממנו באישומים אלו ונחזיר התיק לבימ"ש קמא כדי לגזור עליו את העונש המתחייב מכך, ואילו המשיב בערעורו מבקש כי נזכה אותו גם מהאישומים והעבירות בהן הורשע. 

2.         להבנת עמדתי אביא להלן את תוכנם של כל אחד מארבעת האישומים שיוחסו למשיב ואת קביעות בימ"ש קמא לגביהם.

3.          אישום א':

א.         המשיב היה עובד בכיר במינהל מקרקעי ישראל  במחוז חיפה (להלן:"המינהל")      והיה אחראי מחוזי על העיסקאות העירוניות שבוצעו.

ב.         ב- 29.3.96 רכשו בני הזוג אלגביש זכויות חכירה לגבי חלקה שבבעלות המינהל והם פנו למינהל בבקשה שזה יקבע את דמי ההיתר שיש לשלם לו כתנאי להסכמת המינהל להעברת זכויות החכירה על שמם.

ג.          בפנייה טיפלה גב' חווה שמואל, שהיתה סגנית מנהל מחלקת חוזים והיא הזמינה שמאות מהשמאי של המינהל. השמאי קבע כי על אלגביש לשלם דמי חכירה מהוונים בסך 246,310 ש"ח. אלגביש ערערה על השומה והערעור נשלח אל השמאי לקבלת התיחסותו. השמאי דחה את הטענות ולכן הודע לאלגביש כי ערעורו נדחה והסכום הנדרש שולם במלואו.

לאחר  מכן פנה אלגביש לאחד בשם מיכאל בן נון כדי שיפעל להפחתת השומה והשבת חלק מהתשלום.

בתום  הטיפול, בן נון הביא לביתו של אלגביש שיק של המינהל על סך 70,000 ש"ח. החזר זה, כך האישום, נעשה על בסיס שומה מזוייפת של השמאי בה שונתה הערכת שווי הזכויות בקרקע. על בסיס השומה המזוייפת ערך המשיב טופס שינויים והעיסקה הובאה לדיון בפני וועדת העיסקאות שהחליטה על החזרת הסכום שהוחזר.

                  באישום נטען כי המשיב ידע כי השומה מזוייפת.

4.         לאחר שנשמעו הראיות ביקשה המערערת מבימ"ש קמא להרשיע את המשיב במיוחס לו באישום זה ולקבוע כי המשיב ידע כי השומה מזוייפת ולכן כאשר על בסיסה הוא ערך את טופס השינויים הוא נטל חלק בתרמית בעקבותיה הושבו לאלגביש הסכומים שהוא לא היה זכאי להחזרתם.

5.         העובדות מהן ניתן להסיק על ידיעת המשיב כי השומה מזוייפת, כך המערערת בפני קמא, הן אלו:

א.         המשיב כלל לא היה צריך לטפל בפניית אלגביש, שכן עיסקה זו היתה אמורה להיות מטופלת ע"י מחלקת החוזים ומשתכנים.

ב.         המשיב היה ידוע כבר סמכא ודייקן בעל נסיון רב ולכן הוא בתור שכזה, ודאי עמד על כך שהשומה המתוקנת מזוייפת.